שנת השקד

ההצבה בחלל התערוכה "שנת השקד" מתעדת מטע שקדיות לאורך שנה קלנדרית אחת, מקבצת יחדיו הקשרים אישיים ותרבותיים שמסמל עץ השקד, ראשון לפרוח ואחרון להבשיל. יהודית ברמץ מתבוננת במחזוריות הטבע, מצרפת את מחזור השקדיה לאילן היוחסין הפרטי שלה. את רצף הדורות היא מציגה בדמות אמה, דמות בתה ודמות האמנית, שהיא זה מכבר ועודנה, אמא ובת.

על שידת מגירות בבית הצייר הציבה ברמץ עבודת רקמה ממוסגרת שיצרה אמה, קליפות שקדים מצופות פליז, אלמנטים קרמיים דמויי צדפה או כפה, ענף עץ שקד ופריחת אקריליק מיובש. על רצפת הגלריה פזורות קליפות שקדים, מקצתן מוזהבות. בחשכת החדר, עיני הקהל נמשכות לעבודת וידאו המוקרנת על קיר, לנצנוץ הפליז והזהב. קול פצפוץ קרקוש הקליפות מלווה את ההליכה לכיוון העבודות והחוצה מהן.

עבודת הוידאו (6:30 דקות בלופ) בנויה כדיפטיך הנע בשני חלקים מקבילים ימין ושמאל, ולפרקים כמו דלת הזזה נע חלק ימין שמאלה וממלא לבדו את המסך, לפרקים עושה זאת הצד השמאלי. דיפטיך השקד מראה את חילופי עונות השנה בתצלומי סטילס בהם מופיעות דמויות נשיות ממשפחתה של האמנית, ילדה בשמלה אדומה, אשה מבוגרת עם מקל הליכה בחולצה לבנה ואשה בשמלה כחולה, ובקטעי וידאו קצרים המתארים חלקי עצים הנדמים כנושמים. צידו השני של רצף העבודה מראה את האמנית ואמה קולות שקדים: מפזרות את השקדים בקליפתם בתבנית, ממתינות יחד את זמן הקלייה בתנור ולאחר מכן קולפות את השקדים. המצלמה עוקבת אחר כפות ידיהן טופחות על השקדים ביד שטוחה, אחר מפרקי האצבעות החושפות את פרי השקד ולבסוף ממוללות קליפות לערימה. עשיה משותפת שקדנית מחליפה פריחה וריקבון בפיוטיות הלוכדת רגע בזמן, או משמרת שארית ממנו.

רחש צלילי הקליפות הפזורות בחדר מזכיר לרגע הליכה על אדמה; מפתיע, אולי מעורר דריכות, אולי נשבר דבר מה בלי כוונה. ואולי השברים במעגל החיים כלולים בו בהבנה מלאה. גוף העבודה נע בין החוץ הטבעי לפנים הביתי המסוגנן. בין אדמה למרגלות עצים מצמיחי ענפים, למטבח ובו תנור, שולחן, שידה ותמונה. החיבורים הנוצרים עוטפים את חמקמקות החיים. רגעי אושר ותוגה דקים נמזגים בהם ברצף הזמן הנמשך מחדש כל פעם.

יהודית ברמץ היא אמנית רב תחומית העוסקת בניו מדיה, אסמבלאז' ומיצב, ילידת 1985 בוסטון, ארצות הברית. ברמץ עלתה ארצה בשנת 2009, בוגרת תואר ראשון בפיסול מ Pratt Institute, ברוקלין, מתגוררת ויוצרת במושב השיתופי יסודות.