לוח חומרים

התערוכה "לוח חומרים" צומחת מתוך קריאה חומרית, אסתטית ורגשית של חלל התערוכה בבית הצייר פנחס ליטבינובסקי. החומריות והצבעוניות הדומיננטיות זימנו איסוף, מיון וקריאה מחודשת של דימויים שצילמה האמנית דנה אריאלי לאורך עשרות שנים ברחבי העולם. בדומה ללוח חומרים המשמש בתהליכי תכנון, גם כאן הופכים צבעים, מרקמים, משטחים ושרידים חומריים למפתח לקריאת מקום, זיכרון והיסטוריה. מתוך מאות תצלומים שנאספו ממקומות שונים בישראל, גרמניה, פולין ומרחבים נוספים, נבנית מעין מפה חזותית ורגשית, שבה חומר הופך לסיפור ונוף הופך לעדות.
בין תצלומיה של אריאלי מוצגים סיפורים קצרים פרי עטה של אוצרת התערוכה, האמנית תמר לב־און. אלה מיתוסים חומריים בדויים, המציעים פרשנויות והיסטוריות לאותם החומרים. הסיפורים, הצילומים וחלל התערוכה הופכים לתלת שיח בו החומריות היא המושא.
התצלומים נעים בין פנים לחוץ, בין הפרטי לציבורי ובין זיכרון אישי להיסטוריה קולקטיבית. קירות, רהיטים, חלונות, פוחלצים, מצודות, משרדים נטושים ומבנים ציבוריים מצטברים לכדי מרחב אסוציאטיבי שבו הזמן אינו ליניארי. המקומות המצולמים אינם מוצגים כתיעוד גרידא, אלא כנקודות מפגש בין סיפורים, זיכרונות ודמיונות.
במרכז התערוכה עומדת השאלה כיצד חומר נושא זיכרון: כיצד לבנים, בטון, עץ, ושיש אוצרים בתוכם שכבות של חיים, אידיאולוגיות, היעדרויות וסיפורים שנשכחו. דרך מבט רגיש בפרטים שוליים לכאורה, התערוכה חושפת את האופן שבו מקומות ממשיכים לשאת עקבות של בני אדם גם לאחר שאלו עזבו אותם. "לוח חומרים" היא הזמנה להתבוננות איטית בעולם החומרי שסביבנו, ולגילוי הסיפורים החבויים במרקמים, בצבעים ובשאריות הזמן. זוהי תערוכה העוסקת בזיכרון, במקום ובשאלת האופן שבו אנו קוראים את העולם, לא רק דרך מה שנראה לעין, אלא גם דרך מה שנותר בו לאחר שהסיפור הסתיים.